זיהומים בדרכי השתן (UTI) הם מהזיהומים השכיחים בקרב ילדים. 2%–5% מהילדים חווים יותר מזיהום אחד לפני ההתבגרות המינית. זיהומים אלו גורמים להצטלקות בכליה, ונחשבים לגורם למחלת כליה כרונית בהמשך, בעיקר בנוכחות vesico-uretheral refluxי(VUR). לכן מבוצע בירור הדמייתי לנוכחות VUR כבר לאחר אירוע UTI אחד, ובמקרים חמורים מומלץ טיפול אנטיביוטי מונע ארוך טווח. עם זאת, לא קיימות עדויות ברורות לגבי הקשר בין מחלת כליה כרונית לבין UTI בקרב ילדים שמערכת השתן שלהם תקינה ושאינם סובלים ממומים מולדים (בהקשר זה VUR לא נחשב למום מולד).
החלק הראשון במחקר זה היה סקירה סיסטמטית של הספרות הרפואית בנושא. אותרו 10 מאמרים שכללו נתונים על 1,576 מטופלים, ובחנו את הקשר בין אירועי UTI חוזרים לבין מחלת כליה כרונית, אם כי אף אחד מהמחקרים לא עוצב על מנת לאפיין את תרומתם האתיולוגית של אירועי UTI להתפתחות מחלת כליה כרונית. רק ב-3 מתוך אותם 1,576 מקרים לא נמצא דיווח על מום מולד במערכת השתן (בשל היעדר תוצאות הדמיה) ולכן רק עבור אותם שלושה מטופלים אירועי UTI חוזרים היו גורם אפשרי למחלת הכליה הכרונית.
החלק השני כלל ניתוח נתונים של כל החולים במחלת כליה כרונית אשר טופלו אי פעם במסגרת המחלקה הפנימית או מחלקת הילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי ב-Oulu, פינלנד, המשרת אזור ובו 384,000 תושבים. אותרו 366 מטופלים, מתוכם אצל 58 לא אותר גורם ברור (שאינו זיהומי) למחלת הכליה. 13 מתוך אותם 58 סבלו מאירועי UTI חוזרים בילדותם, אולם בכולם נמצאו מומים מבניים במערכת השתן בבדיקת ההדמיה הראשונה שבוצעה.
החוקרים מסכמים כי בהיעדר מומים מבניים חמורים במערכת השתן, נראה כי התרומה האתיולוגית של אירועי UTI חוזרים להתפתחות מחלת כליה כרונית היא קטנה. לפיכך יש למקד את בדיקות ההדמיה לאחר אבחנת אירוע UTI בקרב ילדים באיתור מומים מולדים במערכת השתן.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
