מבוא
משקעי כולסטרול (Cholesterol clefts) הינם ממצא היסטולוגי נפוץ בביופסיות פריאפיקליות. דווח כי שכיחותם בפריודונטיטיס פריאפיקלי (Periapical Periodontitis) מגיעה עד ל-44%. קריסטלים של כולסטרול קיימים גם בפלאקים אתרוסקלרוטים מתקדמים בבני אדם. מין זכר, אבנורמליות גנטיות וגיל נקשרו לנגעים אתרוסקלרוטים מתקדמים. בקרב גורמי סיכון אלה הגיל הוא הדומיננטי ביותר.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה היתה להעריך אם הגיל קשור גם כן למשקעי כולסטרול בפריודונטיטיס פריאפיקלי.
שיטות
בוצע חיפוש במאגר ביופסיות, אשר נלקחו בין השנים 2006 ל-2009, ובהן הדגימות אובחנו כציסטות רדיקולריות או גרנולומות פריאפיקליות. נבחר מידע שהתקבל ממטופלים מתבגרים (גיל 13-21) ומקשישים (מעל גיל 60) בלבד. הביופסיות נבדקו על ידי פתולוג תחת מיקרוסקופ אלקטרוני (Zeiss, Jena, Germany) בהגדלות של פי 40 עד פי 200. הדגימות נסרקו בחיפוש אחר משקעי כולסטרול ותאי קצף בציסטות רדיקולריות וגרנולומות.
תוצאות
בסך הכל נאספו 41 דגימות בקבוצת המתבגרים ו-48 דגימות בקבוצת הקשישים לאורך תקופה של 4 שנים. שכיחות גבוהה יותר של כולסטרול נמצאה בקבוצת הקשישים בהשוואה לקבוצת המתבגרים (odds ratio= 6.857).
מסקנות
שכיחותם הגבוהה משמעותית של משקעי כולסטרול בביופסיות פריאפיקליות בקרב קשישים יכולה להיות הגורם לחוסר ריפוי. המנגנון להצטברות הכולסטרול כנראה דומה לתהליך המוביל לאתרוסקלרוזיס ולמחלת עורקים כלילית. מתן סטטינים יכול להועיל כטיפול בנגעים מתמשכים. על הקלינאי להיות מודע לסיכון לנגע מתמשך לאחר טיפול אנדודונטי במתרפאים קשישים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
