חדשות

גירעון קופות החולים ב-2018 פי שלושה מהשנה הקודמת: 352 מיליון שקל

דו"ח משרד הבריאות על פעילות הקופות: גידול ענק בגירעון "מאוחדת" לאחר חמש שנים מאוזנות | ה"כללית" צמצמה את הוצאותיה ונותרה עם עודף של 23 מיליון שקל, אך קיים חשש לפגיעה ברמת השירות למבוטחים

קופת חולים מאוחדת ברחוב יפו בירושלים. "עיוות תקציבי". צילום: יעקב/ ויקיפדיה

הגירעון המצרפי - כולל כספי תמיכה - של ארבע קופות החולים הוכפל ביותר מפי שלושה בשנת 2018 לעומת 2017 – מכ-94 מיליון שקל לכ-352 מיליון שקל, כך עולה מדו"ח משרד הבריאות בן 122 עמודים המסכם את פעילויות הקופות ב-2018 ומתפרסם הבוקר (ה').

הגידול בגירעון, מסבירים מחברי הדו"ח, נובע מגידול משמעותי במיוחד בגירעון של קופת חולים מאוחדת שהסתכם לסך של כ-489 מיליון שקל ונבע בעיקר מגידול משמעותי בסעיפי ההוצאות, חלקן הוצאות חד פעמיות, שלא אפשרו לקופה להכיר בהכנסות בסך 173 מיליון שקל מתמיכות הסכמי ייצוב.

את הדו"ח ערכו רו"ח ליאור ברק מהאגף לפיקוח על קופות החולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות ורו"ח יהושע הזנפרץ ממשרד רו"ח שיף, הזנפרץ ושות'.

ה"כללית" עם עודף של 23 מיליון שקל

עוד עולה מהדו"ח כי "כללית" צמצמה באופן משמעותי את הוצאותיה ובעיקר ביצעה ריסון בהיקף הרכש של בתי החולים והפחתה משמעותית בהוצאות הפיתוח. אולם אם צמצום זה יימשך, יפגע הדבר ברמת השירות שהקופה מספקת למבוטחים.

בעקבות הצמצום והגידול בתמיכות הממשלה, לראשונה מאז למעלה מעשור, שירותי בריאות כללית לא הציגה גרעון וסיימה את 2018 דווקא בעודף שהסתכם בכ-23 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-433 מיליון שקל בשנת 2017.

בתי החולים של ה"כללית" סיימו את 2018 בגירעון של כ-2.16 מיליארד שקל - ירידה של כ-180 מיליון לעומת גרעון של כ-2.34 מיליארד שקל ב-2017. עיקר הירידה בגירעון נובעת מצמצום בהוצאות הפיתוח.

זו השנה הראשונה מאז 2004 שהקופה מסיימת בעודף לאחר שבשנים האחרונות הציגה גירעונות של מאות מיליוני שקלים מדי שנה. סכום זה כולל את גירעון של 14  בתי החולים שלה - כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים. הוא הסתכם ב-2018 בכ-2.16 מיליארד שקל - ירידה של כ-8.3% לעומת כ-2.34 מיליארד שקל ב-2017. העודף הושג לאור גידול משמעותי בהיקף כספי התמיכה, כתוצאה מריסון הגידול בהוצאות הקופה ומירידה של כ-180 מיליון שקל בגירעון מגזר בתי החולים. הוצאות הפיתוח ירדו בצורה חדה בסכום של כ-402 מיליון שקל.

"מכבי" – שנה שנייה ברצף ללא גירעונות

העודף בהיקף של 125 מיליון שקלים ב"מכבי" הוא לאחר שקלול הפסד בסך של כ-137 מיליון שקל כתוצאה מהפעלתו של בית החולים אסותא באשדוד. זו השנה השנייה ברציפות שהקופה מציגה עודף אולם ב-2017 הוא הסתכם ב-206 מיליון שקל. לצד גידול בהוצאות רכש בתי חולים, תרופות והפעלת בית החולים באשדוד נרשם גידול בעודפי השב"ן וריסון בהוצאות השכר. ההשפעה היחסית הגדולה ביותר של התונית לקיצור תורים נרשמה ב"מכבי", הן בהוצאות האשפוז במגזר הקהילה, בתמיכות הממשלה ובהפחתת דמי החבר בתכניות השב"ן.

"לאומית" – מעודף לגירעון של 11 מיליון שקל

"לאומית" הציגה גירעון בסך של כ-11 מיליון שקל, לעומת עודף של כ-27 מיליון שקל בשנת 2017. הסיבה העיקרית לגידול בגירעון הוסברה בגידול בהוצאות המתואמות בשיעור של כ-3.5%.

אחרי שנים מאוזנות - "מאוחדת" בגירעון של  489 מיליון שקל

"מאוחדת" סיימה, כאמור, את 2018 עם גירעון בסך 489 מיליון שקל, לעומת עודף של כ-106 מיליון שקל ב-2017 ולאחר חמש שנים של התנהלות מאוזנת. הגידול בגירעון הוסבר בעיקר בעלייה משמעותית, לא מתוכננת, בהוצאות הקופה בכל התחומים המשמעותיים ובהם אשפוז, שכר ותרופות.

לאור הגירעון הגדול לא הכירה הקופה בהכנסה מתמיכות בהיקף של 173 מיליון שקל על פי הסכם הייצוב לשנת 2018. כ-33 מיליון שקל מהגידול בגירעון הם כתוצאה ממעבר להפסד במגזר השב"ן. בכל סעיפי ההוצאה רשמה הקופה גידול של כ-10% בהוצאות המתואמות לעומת גידול של 1.9% בהכנסות המתואמות (גידול של 4.2% בצירוף תמיכות בגין הסכמי הייצוב).

היקף התמיכות בקופות הוכפל ויותר

היקף התמיכות בקופות גדל בשנים האחרונות ביותר מפי שניים והסתכם בכ-3.02 מיליארד שקל המהווים כ-5.92% מעלות סל הבריאות, לעומת כ-2.9% ב-2016. חלק משמעותי מהעלייה נובע מגידול בהיקף התמיכות בתכנית לקיצור תורים שהסתכמה ב-2018 לכ-975 מיליוני שקל, פי שלושה ויותר ב-2017 (כ- 301 מיליון שקל) וגידול בתמיכות לכיסוי הגרעון השוטף השנתי של שירותי בריאות כללית.

מחברי הדו"ח הדגישו כי היקף שיעור התמיכות מעלות הסל בשיעורים אלה, בשילוב חוסר הוודאות על מועדי פרסום מבחני התמיכה השונים, פוגעים ביכולת הקופות לתכנן את תקציביהן באופן מיטבי ובהתנהלות השוטפת.

התכנית להסטת פעילות ממימון פרטי לציבורי וקיצור תורים עקפה את היעדים שהוגדרו לה כאשר היקפי הביצוע של התכנית, הן בהפחתה בפרק הניתוחים בשב"ן והן בגידול בפעולות במימון הסל הציבורי, עלו על יעדי התכנית המקורית. משמעות היקף הביצוע הנוסף היא הגדלת היקף הניתוחים במימון ציבורי באופן משמעותי מעבר להפחתת היקף הניתוחים במימון פרטי – מהלך המצמצם את זמן ההמתנה הממוצע לביצוע הניתוחים.

מול כספי התמיכה בתכנית להסטה וקיצור תורים, ב-2018 גם הופחתו בפועל ובוצעה הפרשה להפחתות מדמי חבר בשנים הבאות בסך כולל של כ-580 מיליון שקל בתכניות השב"ן של הקופות בנוסף לירידה בעשרות מיליוני שקלים בהוצאות המבוטחים על השתתפויות עצמיות בניתוחים שבתכניות אלו.

גידול בהוצאות הקופות

כ-90.7% מהכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים וכ-82.3% מהכנסות כלל המגזרים בקופות החולים נובעים ממקורות ממשלתיים. ההכנסות כוללות הכנסות מסל שירותי הבריאות, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תמיכות כספיות שהממשלה מחלקת לקופות החולים בהתאם לחוק יסודות התקציב.

יתרת הכנסות קופות החולים נובעת בעיקר ממבוטחיהן: סך ההכנסות מהממשלה עלו ב-2018 בכ-4.6%, לעומת ההכנסה המתואמת ל-2017. ההכנסות מהמבוטחים במגזר הקהילה עלו ב-2018 בכ-5.4% לעומת 2017, בעיקר עקב העלייה בעודפי תכניות השב"ן.

הכנסות הקופות מהשתתפות העצמית עמדו על כ-5.92% לעומת 5.96% ב-2017. שיעור זה נמוך משמעותית משיעור ההכנסות הנורמטיבי - 6.45% - שנקבע בחוק ומוצע לבחון צורך בעדכון השיעור.

בין השינויים העיקריים שגרמו לירידה בהכנסות: הרפורמה בבריאות הנפש, שמרכיב עיקרי בעלותה הם שירותי אשפוז שבהם ההשתתפות העצמית נמוכה. הרפורמה נכנסה לתוקף ב-2015 וההבשלה המלאה היתה ב-2016. כמו גם העברת כספי התמיכות, שאינם כוללים השתתפויות עצמיות, לבסיס עלות הסל ב-2016. העברת האחריות לטיפול בנפגעי תאונות עבודה לקופות החולים, אשר על פי חוק הם פטורים במרבית המקרים מתשלומי השתתפויות עצמיות. בנוסף, תוספת תרופות יקרות בעיקר אונקולוגיות לסל השירותים שההשתתפות העצמית תחומה לרוב בתקרה על פי תכנית הגביה ואיננה מגיעה לשיעור הקבוע בחוק. גם  המעבר לרבעון צף ומערך הנחות ופטורים מהשתתפויות עצמיות לאוכלוסיות הנזקקות, ביניהן קשישים וניצולי שואה, השפיע על הכנסות הקופות.

הדו"ח מצביע על הוצאות הרכש שעלו ב-2018 לעומת שנה קודמת: שירותים מבתי החולים שעלו בכ-6.0%, השכר בכ-3.7%, התרופות וציוד רפואי בכ-6.9%, הוצאות עבור מכונים, מרפאות ומעבדות פרטיים ואחרים בכ-10.7% והוצאות מינהל ומשק בכ-3.5%. כל אלה הביאו לעלייה בהוצאות מגזר הקהילה בכ-5.3%. בכלל המגזרים נרשם גידול של כ-4.5% בהוצאות. ב"מאוחדת", שיעור הגידול בהוצאות עמד על כ-10.1%, ב"מכבי", "לאומית" ו"כללית, כ-8.7% וכ-4.0% ו-2.9%, בהתאמה.

ההוצאה המתואמת התפעולית לנפש במגזר הקהילה עלתה ב"מאוחדת" בכ-7.0%, בעיקר לאור העלייה בהוצאות האשפוז והשכר, התרופות, מכונים ומעבדות.

ב"כללית" נרשמה עלייה מתונה של 1.3% וב"מכבי" וב"לאומית" נרשמה עלייה משמעותית יותר - 4.6% ו-3.3%, בהתאמה, בעיקר עקב העלייה בהוצאות האשפוז ב"מכבי" ובתרופות ב"לאומית".

הוצאות השכר והמשכורות לנפש ב"מאוחדת" הגבוהות ביותר

ב"כללית" ההוצאה המתוקננת לנפש היא הנמוכה ביותר מבין הקופות. ב"לאומית" היא הגבוהה ביותר. הוצאות רכש השירותים מבתי החולים לנפש ב"כללית" הן הגבוהות ביותר. ב"מאוחדת" וב"מכבי" - הנמוכות ביותר, בין היתר כתוצאה משימוש מוגבר של ה"כללית" בבתי החולים שבבעלותה ותמהיל המבוטחים.

הוצאות השכר והמשכורות לנפש ב"מאוחדת" הן הגבוהות ביותר. ב"כללית" הן הנמוכות ביותר וזאת, בין היתר, בשל תמהיל העסקת כוח האדם ופריסת מבוטחי הקופות.

הוצאות התפעול (ללא מימון) במגזר הקהילה ב-2018 עמדו על כ-5,918 שקל לנפש, לעומת הוצאות התפעול המתואמות לנפש של 5,745 שקל ב-2017, כלומר עלייה של כ-3.0%.

"מכבי", "מאוחדת", "כללית" ו"לאומית" הציגו גידול של 3.5%, 2.3%, 1.7% ו-0.2%, בהתאמה, במספר המבוטחים. ב"מכבי", העלייה הגבוהה מוסברת בשיעור המעברים. ב"מכבי" וב"מאוחדת" קצב ההזדקנות היחסי של מבוטחיהן גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות המתוקננות - בהתאם לגיל, מגדר ומקום מגורים - ולעלייה של שיעור חלקן מתוך כלל הנפשות המתוקננות.

גירעונות בנכסי הקופות

עורכי הדו"ח ציינו גם כי הגירעון בנכסים נטו - ההון העצמי - של הקופות הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל, כ-1.8 מיליארד מתוכם ב"כללית" וב"לאומית", לעומת כ-3 מיליארד שקל ב-2017. הקיטון בגירעון נובע מתמיכות שהתקבלו ב-2018 בהתאם להסכמי הייצוב גם עבור שנה קודמת.

המזומנים שבידי הקופות החולים הסתכמו בסוף דצמבר האחרון בכ-3.0 מיליארד שקל, כאשר כ-0.6 מיליארד מתוכם מהווים מקדמות מהממשלה, לעומת כ-2.5 מיליארד בתום 2017 (מתוכם מקדמות בסך של כ-1.55 מיליארד שקל).

רק ב"מכבי" יתרת הנכסים נטו חיובית - מקביל להון עצמי בחברות עסקיות. משמעותה שנכסיה גבוהים מהתחייבויותיה. ב"כללית" הנכסים נטו שליליים אולם היקפם נמוך יחסית לסך המאזן. ב"מאוחדת" הנכסים נטו ירדו משמעותית לאור גירעון הקופה. "לאומית" ממשיכה להציג גרעון בנכסים נטו של כ-1.2 מיליארד שקל, כאשר היקפו מושפע בין היתר מהתחייבויות שלא קיימות בקופות האחרות בסך של כ-472 מיליון שקל בהן התחייבות לפנסיה תקציבית, קרן עצמית לרשלנות רפואית והלוואה מהמדינה.

מצבן הפיננסי של הקופות בהון החוזר, המודד את הנכסים השוטפים של הקופה בניכוי התחייבויות שוטפות, מצביע על הקושי של הקופות  לעמוד בהתחייבויותיהן בשנת הכספים השוטפת ומלמד על היקף התלות שלהן במקורות המימון שמעמידה הממשלה, ציינו מחברי הדו"ח.

הגירעון בהון החוזר בתום 2018 הסתכם בכ-9.6 מיליארד שקל לעומת כ-10.6 מיליארד בשנת 2017 הודות לכספי התמיכה גם עבור 2017. שיעור הירידה הגבוה ביותר נרשם ב"מכבי". ב"מאוחדת" נרשמה עלייה בהון החוזר מול 2017 בשיעור של כ-20%.

ה"כללית": המדינה מפלה את בתי החולים שלנו

תגובת "כללית" לדו"ח: "הדו"ח מבטא באופן ברור את האפליה שנוקטת המדינה והיעדר תקצוב שוויוני של בתי החולים של ה'כללית' המשרתים את כלל תושבי המדינה, לעומת בתי החולים הממשלתיים. הנהלת הקופה פועלת נמרצות לסיים עיוות משווע זה. על המדינה לפתור סוגיה זאת  באופן מיידי ויפה שעה אחת קודם".

"מכבי": "אילו נסחרנו בבורסה, מניית הקופה היתה מזנקת"

תגובה "מכבי": "המצב התקציבי האיתן מאפשר לנו להיות הקופה היחידה שמעניקה תרופות יתום וניצבת במקום הראשון במדדים החשובים ביותר – מדד משרד הבריאות לנגישות לבית חולים וסקר מכון ברוקדייל לשביעות רצון. 'מכבי' הפחיתה את הסכום הגדול ביותר מדמי החבר בביטוח המשלים – כ-400 מיליון שקל והיא הקופה היחידה שמוסיפה מבוטחים ומגדילה השקעה בפיתוח ובינוי מרפאות. אילו נסחרו הקופות בבורסה, מניית 'מכבי' היתה מזנקת והיתר היו נופלות".

תגובת "לאומית": "הקופה סיימה את 2018 בעמידה ביעדים ובאיזון תקציבי זו השנה ה-12 ברציפות ותמשיך לנהוג כך מתוך אחריות תקציבית רב שנתית. במקביל לעמידה בתקציב, הקופה מפתחת תשתיות רפואיות מתקדמות ופועלת למתן שירות מלא בדיגיטל".

"מאוחדת": "כסף שנגרע מהקופה הועבר למימון הכללית ולאומית" 

תגובת "מאוחדת": "בעשור האחרון עבר תקציב הבריאות שינוי בהקצאת המשאבים שגרע ממבוטחינו 498 מיליון שקל בשנה – סך מצטבר של 1.5 מיליארד שקל בשלוש שנים. כסף זה שנגרע מהקופה הועבר למימון הקופות כללית ולאומית. כל מבוטח בקופה נתמך ב-66% בלבד משיעור התמיכה שמקבלים מבוטחי לאומית. לולא עיוותים אלה היתה הקופה ממשיכה להיות מאוזנת ואף עשויה היתה להציג עודף של כ-57 מיליון שקל".

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הגיב: "מערכת הבריאות משוועת לתוספת משאבים. לא נרפה במאמצים להגדלת התקציבים למען ציבור החולים. הדו"ח מדגיש שוב את הצורך בתוספת משאבים למערכת באופן מתוכנן ומנוהל. סוגיית הגירעון של קופות החולים נדונה ביני לבין ראש הממשלה לפני שהכנסת פוזרה. אני מקווה שהסיכומים שהושגו בדבר תוספות התקציב יתממשו גם לאחר מערכת הבחירות".

מנכל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "המערכת זקוקה לתוספת משאבים. הנתונים בדו"ח מראים זאת בבירור. חשוב שהם יינתנו באופן מתוכנן ומראש ולא באמצעות הסכמים רטרואקטיביים המונעים ניהול ושיפור המערכת".

נושאים קשורים:  דו"ח מסכם על פעילות קופות החולים,  קופת חולים לאומית,  גרעונות קופות החולים,  חדשות,  שירותי בריאות כללית,  מכבי שירותי בריאות,  קופת חולים מאוחדת
תגובות
אנונימי/ת
19.07.2019, 02:13

גרעון ענק במאוחדת ? אל דאגה
המושחת העבריין ליצמן כבר ידאג להם

19.07.2019, 13:16

מערכת מושחתת זה התוצעה שגירוי

אנונימי/ת
19.07.2019, 14:20

ליצמן מגן הפדופילים הקרימינלים כבר יאזן את התקציב של קופת חולים הבייבי שלו
קופת חולים מאוחדת . יש לו שיטות נסתרות משלו.
קטן עליו

האם מישהו השווה את ה"עלות" של רופא עצמאי מול רופא שכיר?? החזקת סניפים, מזכירות ועוד אין סוף דברים אשר מלווים את הרפואה השכירה

אנונימי/ת
19.07.2019, 23:09

הכללית חוסכת על חשבון בריאות המטופלים שלה

אנונימי/ת
20.07.2019, 00:27

בטח שהכללית חוסכת על חשבון מטופליה וזה פוגע בשירות ובטיפול. צריך לשאול את הרופאים העובדים בקופה