חוקרים מ"קינגס קולג'" בלונדון ואוניברסיטת צפון קרוליינה פרסמו אתמול (ד') ממצאי מחקר לפיו זוהו מאפיינים גנטיים בחילוף החומרים הקשורים באנורקסיה נרבוזה. דו"ח המחקר הופיע ב-Nature Genetics.
עוד בעניין דומה
החוקרים מיפו גנטית כ-17 אלף גברים ונשים וזיהו מאפיינים ייחודיים שעשויים לעודד התפרצות אנורקסיה, ביניהם סבילות לרעב ונטייה לפעילות גופנית. החוקרים סבורים כי ההפרעה היא "בעיית גוף ונפש".
אנורקסיה נרבוזה היא ממחלות הנפש הקשות ביותר לטיפול והיחידה הגורמת במישרין למוות. במחקר נמצא אצל חולות אנורקסיה מאפיינים גנטיים הקשורים בחילוף החומרים ולדעת החוקרים, ככל הנראה, מהווים מקדם סיכון להתפרצות המחלה אצל נשאי המאפיינים הללו.
המיפוי הגנטי של החולים, בעיקר נשים, הושווה למיפוי גנטי של כ-55 אלף בריאים. כך זוהו, דיווחו החוקרים, 117 גנים המרוכזים בשמונה אזורי הגנום וקשורים למטבוליזם בגוף. כל אלה בעלי מאפיינים ייחודיים משותפים לחולי אנורקסיה. גנים אלה זוהו קודם לכן כקשורים גם בהפרעות נפשיות כדיכאון, חרדה והפרעה טורדנית כפייתית (OCD). עוד נתגלה שהם מעורבים גם בתזונה וכאמור בתהליכי חילוף החומרים - סבילות לרעב, נטייה לפעילות גופנית ועמידות לסוכרת סוג 2.
ג'רום ברין, גנטיקאי מ"קינגס קולג'" שהוביל את המחקר, אמר לעיתון "גרדיאן": "באנורקסיה נמצא מתאם לא מפתיע עם גנים הקשורים בהפרעות נפשיות אך יש לה גם מערכת מתאמים מטבוליים בריאותיים שאיננו רואים בשום הפרעה פסיכיאטרית אחרת.
"משמעות ממצאי המחקר", הוסיף, "היא שאנחנו לא יכולים עוד לטפל באנורקסיה ואולי במחלות נפש נוספות, כמחלות פסיכיאטריות או פסיכולוגיות בלבד".
פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המחלקה הפסיכיאטריה ומומחית להפרעות אכילה במרכז שניידר לרפואת ילדים, אמרה ל"הארץ" בתגובתה למחקר: "המחקר החדש מהווה תמיכה בתפישה שקיים קשר בין גוף לנפש באנורקסיה, אבל הוא איננו מפתיע. אנחנו עובדים עם ההשערה זו זמן רב וסבורים שיש מרכיבים מטבוליים ואפילו גסטרואנטרולוגיים הקשורים לנטייה לסבול מאנורקסיה. מצב של תת תזונה אצל חולי אנורקסיה עלול להידרדר לבלתי הפיך הפוגע גם בתפקודים מוחיים ומחריף את המחלה. אנורקסיה היא מחלת גוף-נפש וכך גם מתייחסים אליה, אף שמנגנון הפעילות הביולוגי המחבר בין השניים עדיין לא פוענח".
בישראל כיום בין 50-40 אלף סובלים מהפרעות אכילה. 90% מהם נשים. שכיחותה של האנורקסיה בקרב צעירות בגילאי 15-24 היא 1.2%, ובקרב בנים 0.2%. במצביה החריפים הטיפול בה דורש היערכות מקצועית רחבה ויקרה, שכוללת בין היתר תמיכה וטיפול גם במעגל המשפחתי, מערך של האכלה והשגחה וליווי אינטנסיבי יומיומי.