מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' טל חסין, מנהל יחידת אי ספיקת לב במרכז הרפואי שערי צדק

כמי שגדל על ברכי הרפואה ובמשפחתו רשימה מכובדת של רופאים, פרופ' חסין גאה במיוחד על הקמת יחידת אי ספיקת לב והשתלת הלב המלאכותי הראשונה ב"שערי צדק" ומציין היכן במערכת כדאי לשפר

"מילדותי ועד היום נסבו חלק גדול מהשיחות סביב שולחן האוכל במשפחתי על חולים קשים והטיפול בהם", מספר פרופ' טל חסין, מנהל יחידת אי ספיקת לב במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. "מתחילה הייתי מאזין סקרן והיום מדובר בדיון רב מקצועי לכל דבר".

אפשר להבין, פרופ' חסין, בן 47, נשוי ואב לחמישה, גדל במשפחה של רופאים. הנה הרשימה המכובדת: אביו, פרופ' יהונתן חסין, מראשוני ומבכירי המצנתרים בישראל, ניהל את מחלקת טיפול נמרץ לב ב"הדסה" ובהמשך הקים וניהל את המחלקה הקרדיולוגית ב"פדה-פוריה". אמו, ד"ר מרים חסין, רופאת משפחה ועורכת דין, מנהלת מרפאת גילה ומנהלת המחלקה של בטיחות המטופל וניהול סיכונים בקהילה בהנהלת ה"כללית".

דודו, ד"ר דוד חסין, מומחה לפנימית ומחלות זיהומיות, ניהל מחלקה פנימית ב"הלל יפה", בהמשך ב"איכילוב" וכעת ב"אסותא-אשדוד". דודתו, פרופ' שרון חסין, היא נוירולוגית מומחית, מנהלת המכון להפרעות תנועה ב"שיבא". אחיו, יעקב (ינקי) חסין, הוא בוגר מסלול צמרת וכעת משרת כרופא צבאי. אחותו אורלי חסין היא פסיכולוגית ילדים קלינית ואחותו איריס חסין היא מרפאה בשיטת טוינה. ואשתו? ליה חסין היא מנהלת יחידת איכות במרכז הרפואי תל אביב - איכילוב.

"גדלנו", הוא מספר, "בהשפעת סיפורי הגבורה של ההורים והסבים. סבא היה לוחם לח"י שבילה במצטבר כתשע שנים בכלא הבריטי. סבא וסבתא מצד אמא - ניצולי שואה. אבי היה הרופא בחווה הסינית ודודי רופא מטכ"ל במבצע אנטבה.

"זמן האיכות עם ההורים היה מועט בהיותם שניהם אנשי קריירה. יחד עם זאת, הם הקפידו על חינוכנו תוך שאיפה למצוינות", מעיד פרופ' חסין. "זמן איכות כולל משחק טניס עם אבא מוקדם בבוקר - הוא תמיד ניצח; בית כנסת בשישי ושבת בבוקר - הליכה ארוכה במעלה ההר מביתנו ברמת דניה לבית וגן, וטיולים משפחתיים בארץ ובחו"ל".

פרופ' חסין מגיע לעבודה מדי בוקר במכון הלב המשולב ע"ש יסלזון ב"שערי צדק". הוא מתגורר בכוכב יאיר, כך שהוא מבלה על הכביש לפחות שעתיים כל יום. "זה זמן בעיקר לחשוב על החולים המאושפזים תחת טיפולי, ולא אחת אני מתקשר בשעות מוקדמות למחלקה לטייב טיפול בהתאם", הוא מספר.

את לימודי הרפואה שלו עשה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, התמחות ברפואה פנימית ב"הדסה", התמחות בקרדיולוגיה ברמב"ם והתמחות-על באי ספיקת לב ב"מאיו קליניק" בארה"ב.

תחומי העניין שלו מתפרסים מטיפול באי ספיקת לב, ובפרט אי ספיקת לב מתקדמת ותמיכה מכאנית של הלב, דרך ניהול היחידה לאי ספיקת לב ב"שערי צדק" שאתה הקים, כולל כינון שירות השתלת לב מלאכותי (LVAD). הוא פעיל בקידום תחום האי ספיקה בארץ ובעולם, משמש כמזכיר החוג לאי ספיקה של האיגוד הקרדיולוגי ושותף במספר פורומים בינלאומיים.

הוא גם עוסק במחקר פעיל, ובין השאר חמישה מחקרים בהובלתו פורסמו בעיתון המוביל ברפואה NEJM ובעיתון המוביל בקרדיולוגיה JACC ועוד כ-50 פרסומים בכתבי עת רפואיים אחרים. בתוך כל זה, הוא גם עוסק בהוראה פעילה של סטודנטים ורופאים צעירים ונושא מינוי אקדמי כפרופסור-חבר באוניברסיטה העברית בירושלים.

מדוע בחרת להתמחות בטיפול באי ספיקת לב?  

"מחד, מדובר בתחום מאתגר מאוד כיוון שהוא עוסק בחולים הקשים ביותר בקרדיולוגיה. מאידך, זהו אחד התחומים הדינאמיים ביותר מבחינת אפשרויות הטיפול החדשות הכוללות טיפול תרופתי ומכשירני. זה דורש שילוב של צורך במקצועיות ואנושיות, חדשנות וניסיון שאני רואה בו אתגר ובסופו של דבר גם סיפוק".

מי המודל מודל לחיקוי שלך, המנטור?  

"מורים רבים במהלך ההכשרה והפעילות הרפואית, מכולם למדתי ועדיין לומד.  בעיקר ראוי לציין שניים שהשפיעו עלי יותר: אבי ששימש דוגמה למקצועיות ללא פשרות, לנחישות בטיפול בחולים ולקידוש ערך החיים, ודודי שהביא עימו אהבת אדם ואהבת המקצוע".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"במשרדי תלויה תמונה של סמוראי לוחם העשוי משברי שעון שהכין לי מטופל, שלצערי כבר לא עימנו. הוא מזכיר לי בכל כניסה לחדר את תפקידי כלוחם במלחמה האבודה מראש מול החולי והזמן.

"ממול לתמונה זו תלוי המשפט 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני'. גם אותו קיבלתי ממטופל. מטופל זה הגיע אלי בגיל מבוגר מאוד במצב מחלה מתקדם. הייתי בטוח שלא נותר לו עוד זמן רב לחיות ודנתי עימו באפשרות זו וברצונותיו לקראת יום פקודה. הוא רק חייך ואמר שהכל בידי שמיים. בהמשך זכיתי ללוות אותו עוד כשנתיים טובות, הרבה מעבר לתחזית שחזיתי לפי מדדי הרפואה. למדתי ממפגש זה רבות על הצנעה הראויה בכל ניסיון שלנו כרופאים לחזות את העתיד ואת מצב הבריאות של מטופלינו".

אחד ההישגים שבהם הוא גאה הוא הקמת יחידת אי ספיקת לב ב"שערי צדק". "עברתי לבית החולים שערי צדק מבית החולים בילינסון במטרה להקים יחידת אי ספיקת לב. עד אז לא היה בבית החולים שירות ייעודי לחולים אלה והם טופלו לרוב במחלקות הפנימיות ובמחלקה הקרדיולוגית. יחד עם צוות מסור הכולל רופאים, אחיות, דיאטניות, עו"ס ועוד ובתמיכת הנהלת המחלקה והנהלת בית החולים, יסדנו יחידת אי ספיקת לב ייחודית שפעילותה ואיכות הטיפול בה משתווים ליחידות המובילות בעולם.

"היחידה כוללת מיטות אשפוז ייעודיות לאי ספיקת לב בתוך המחלקה הקרדיולוגית, כך שמטופלים עם אי ספיקת לב מאושפזים בעדיפות בקרדיולוגיה ומטופלים על ידי מומחים לאי ספיקה ולא במחלקות הפנימיות. הסדר זה הינו ייחודי ל'שערי צדק' מבין בתי החולים בארץ ומושתת על מודל הטיפול ב'מאיו קליניק'. בנוסף, הוכנסו טכניקות טיפול חדשניות בתרופות ובמכשירים, כולל התמיכה המכאנית הראשונה בארץ במכשיר IMPELLA התומך בלב לתקופה קצרה.

"בנוסף, יסדנו מרפאה מולטידיסיפלינרית המספקת מעקב הדוק וטיפול לחולי אי ספיקת הלב. על בסיס זה בשנה האחרונה, ביחד עם עמיתינו מכירורגיית לב ובשיתוף פעולה עם היחידה בבית החולים בילינסון, החלנו בהשתלת לב מלאכותי (LVAD), טיפול המהווה את חוד החנית בטיפול המתקדם בחולי אי ספיקת לב. בכך ניתן שירות לאוכלוסיה הגדולה והמגוונת של תושבי ירושלים והסביבה שלא היה נגיש להם לפני כן".

פרופ' חסין מתאר את שני רגעי השיא במהלך זה: "כאשר ניתחנו את הנתונים של מעקב אחרי תמותה בחולים שאושפזו עם אי ספיקת לב במשך השנים לפני ולאחר הקמת יחידת אי ספיקת הלב, נוכחנו בירידה משמעותית בתמותה בשנים מאז הוקמה היחידה, כולל הטיפול באשפוז והמעקב במרפאה לאחר האשפוז. עבורי היתה זו הוכחה לחשיבות הקמת היחידה והנגשת השירות לתושבי ירושלים. שיא נוסף היה השתלת LVAD  הראשונה ב'שערי צדק'".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"מקצועיות, אנושיות ועבודת צוות".

אם לא היית רופא...?  

"הייתי ארכיאולוג או זואולוג. בצעירותי עסקתי בהדרכת נוער במסגרת חוגי סיור של החברה להגנת הטבע ואהבתי זאת מאוד. אני עדיין אוהב מאוד לסייר בארץ ובעולם, בעיקר במקומות פחות מתוירים. לאחרונה טיילתי בטג'יקיסטאן".

מה עוד אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

"בשעות הפנאי שאינן רבות, אני נהנה מטיפוס מצוקים ומטיפוח הגינה. בעבר אהבתי לצייר ועסקתי בקדרות אך כיום איני מוצא לכך זמן ונהנה בעיקר מצפיה באמנות. אני מקווה לחזור לעסוק גם בתחביב זה".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"לדעתי, למרות הביקורת הנשמעת, מערכת הבריאות הציבורית בארץ מספקת רפואה מקצועית ויעילה על אף השקעה כלכלית נמוכה יחסית למדינות מערביות אחרות.

"יחד עם זאת קיימים ליקויים כמו בכל מערכת. לדוגמה, רצוי היה לנסות לגשר על הפער בין הרפואה בקהילה ובבתי החולים, ברמת התקשורת והמשכיות הטיפול וכן ברמת לכידות הצוותים ונגישות המידע).

"בנוסף, יש להגביר זמינות הרפואה המקצועית בפריפריה ולעודד מערכות ביקורת עצמית במוסדות הרפואה ובקרה ארצית המותאמת לתבנית מערכת הבריאות בארץ. כמו כן, יש לעודד מצוינות במחקר, בקליניקה ובהוראה ולאזן בין התגמול על פעולות חד פעמיות לתגמול על פעילות מניעה ומעקב הולם.

"יש לעודד הסמכה הולמת ותקנון של צוותים פארא-רפואיים כדוגמת טכנאים ומזכירות רפואיות, רוקחים וסניטרים, ויש לבצע עבודת מטה יסודית של תקנון ותקצוב מתאים של מחלקות, יחידות אשפוז ומרפאות קהילה בהתאם לצורכי האוכלוסיה הקיימים".

נושאים קשורים:  פרופ' טל חסין,  שערי צדק,  אי ספיקת לב,  השתלת לב מלאכותי,  חדשות,  מגזין
תגובות
 
אנונימי/ת
10.01.2020, 11:24

חשוב מאוד שיש אנשים כאלה

10.01.2020, 19:12

אדם מקסים ורופא מקצועי שהיה לי העונג והכבוד לעבוד עימו. ישר כוח.

11.01.2020, 08:55

ברכות חמות

אנונימי/ת
12.01.2020, 18:33

מקסים, מקצועי ואנושי!