חדשות

דו"ח השכר: פערים עצומים בין נשים לגברים במערכת הבריאות

דו"ח השכר לשנת 2018 חושף עוד: שכר הרופאים גדל בעשור האחרון ביותר מ-50% | נשים מרוויחות עד שליש משכר הגברים | סטאז'רים מרוויחים חמישית משכר הרופאים | בתאגידי הבריאות רמות שכר גבוהות ללא פיקוח

שכר רופאים. אילוסטרציה

דו"ח השכר לשנת 2018 מצביע על פערים גבוהים מאוד בין נשים לגברים במערכת הבריאות הציבורית. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה לאישה בגופים של מערכת הבריאות המקבלים בין היתר תקציב מהמדינה עמד בשנת 2018 על 17,931 שקל לעומת 28,892 שקל שכרו של גבר - כלומר פער של 10,961 שקל. בגופים הרפואיים השתכרה אישה 18,401 שקל וגבר השתכר 26,572 שקל. בקופות החולים היה שכר אישה קרוב למחצית משכרו של גבר: 17,745 שקל לעומת 31,607 שקל. בשירותים האחרים במערכת הבריאות הפער אף גבוה יותר: אישה השתכרה קרוב לשליש משכרו של גבר - 8,450 שקל לעומת 22,138 שקל.

הדו"ח לשנת 2018, שפרסם השבוע הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר-נתן, הוא מסמך משלים לדו"ח הממונה שפורסם בפברואר ועוסק בהוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון המפוקחים על ידי הממונה על השכר באוצר. הדו"ח כולל התייחסות לחברות ממשלתיות, לשלטון המקומי, קופות החולים ותאגידי הבריאות, מערכת ההשכלה הגבוהה ולתאגידים הסטטוטוריים.

מהדו"ח עולה כי במערכת הבריאות השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה עמד על 23,952 שקל – הגבוה ביותר מבין כל הגופים שסקר הדו"ח, בעוד שבחברות הממשלתיות השכר הממוצע היה 23,916 שקל ברוטו למשרה מלאה, יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק - כ-10,000 שקל.

בגופים הנתמכים במערכת הבריאות ותאגידי הבריאות היו בשנת הדו"ח 77,695 עובדים.

סטאז'רים מרוויחים חמישית משכר הרופאים

עוד עולה מהדו"ח כי סטאז'רים מרוויחים חמישית משכר הרופאים. השכר הממוצע הגבוה ביותר בקופות החולים היה 21,030 שקל. בגופים הרפואיים השתכרו העובדים בממוצע 21,009 שקל לעומת 17,717 שקל באוניברסיטאות, תאגידי הבריאות - 16,145 שקל, המכללות - 15,914 שקל ובשירותים שונים במערכת הבריאות - 8,959 שקל ברוטו לחודש.

שכר ממוצע ברוטו למשרה מלאה בקרב עובדי דירוג סגל אקדמי בכיר ב"הדסה" עמד ב-2018 עמד על 59,333 שקל. רופאים השתכרו 40,667 שקל וסטאז'רים - 8,549 שקל, כחמישית משכר הרופאים.

מקור: משרד האוצר

בשירותי בריאות כללית השתכרו 14 עובדים 87,221 שקל לחודש, אולם עלות כל אחד מהם היתה 109,648 שקל. בשירותי בריאות כללית-קהילה, ב-14 עובדים עלות שכר היתה 100,835 שקל ושכרם הגיע בממוצע ל-78,748 שקל.

הדו"ח ציין כי מאז 2015 מספר העובדים במערכת הבריאות הציבורית עלה בכ-26%. שכר הרופאים בגופים הנתמכים במערכת הבריאות גדל בשיעור נומינלי של כ-77% מתחילת העשור ובשיעור ריאלי של כ-56%.

בשנת 2011 נחתם הסכם השכר האחרון עם ההסתדרות הרפואית, שהביא לעלייה של 59% בשכר הרופאים בעשור האחרון ולעלייה של 82% בשכר הרופאים להם למעלה מחמש שנות ותק כמומחים.

שכר העובדים הממוצע במערכת הבריאות בישראל היה כאמור 23,952 שקל ברוטו למשרה מלאה – במסגרת זו מועסקים 78 אלף עובדים שעלות שכרם המצרפית כ-20 מיליארד שקל, עובדי קופות החולים ובתי החולים של ה"כללית", "הדסה" וקרנות המחקר אולם ללא בתי החולים הממשלתיים.

הרפואה הפרטית קובעת נורמות השתכרות גבוהות

הדו"ח גם מציין שרופאים רבים מועסקים במערכת הציבורית וגם באופן פרטי – "מצב היוצר סחרור משמעותי בשכרם". עוד צוין כי "הרפואה הפרטית קובעת נורמות השתכרות גבוהות וכך קופות החולים ובתי החולים הציבוריים נאלצים להעלות את הצעות השכר שלהם כדי שרופאים מומחים העובדים במגזר הפרטי ימשיכו לעבוד גם אצלם, במערכת הציבורית".

לדוגמה, רופא מומחה, מנהל אגף במרכז רפואי ממשלתי גדול, שבנוסף מועסק גם בתאגיד בית החולים שבו הוא עובד, בקופת חולים מכבי כרופא עצמאי, בבית החולים לניאדו ובית החולים הפרטי הרצליה מדיקל סנטר שבבעלות הכללית – שכרו החודשי הממוצע מבית החולים היה כ-41 אלף שקל, מהתאגיד – כ-47 אלף שקל. בנוסף השתכר עוד עשרות אלפי שקלים בחודש מקופת החולים שבה הוא עובד כרופא עצמאי ומבתי החולים הנוספים.

רופא מומחה המשמש כמנהל מחלקה בבית חולים עירוני המועסק גם בתאגיד בית החולים וכן עובד בהתקשרות עם ארבע קופות החולים, רשת בתי החולים הפרטיים אסותא שבבעלות "מכבי", רשת מרפאות שר"פ ועובד בקליניקה פרטית – שכרו החודשי הממוצע מבית החולים – כ-54 אלף שקל, מהתאגיד – כ-48 אלף שקל נוספים ועוד עשרות אלפי שקלים מיתר עיסוקיו הרפואיים.

עוד צוין בדו"ח הממונה על השכר: "רופאים אלה לא מייצגים נתוני קצה חריגים, אלא מכלול השתכרות רווח בקרב רופאים מומחים ומנהלים בכירים". מחקר של הכלכלן הראשי באוצר מ-2018 מצא כי רופא המועסק בבתי החולים הממשלתיים עם ותק של לפחות עשר שנים השתכר ב-2016 790 אלף שקל לשנה.

"הבעיה אינה טמונה ברפואה הפרטית אלא בתאגידי הבריאות – קרנות המחקרים – הפועלים בבתי החולים הכלליים הממשלתיים והעירוניים בשעות אחר הצהריים והערב", נכתב בדו"ח. התאגידים הוקמו כדי להגביר את ניצול משאבים בתי החולים ובייחוד חדרי הניתוח, שבשל הסכמי העבודה פועלים במתכונת שעות העבודה 07:30-15:00. תאגידי הבריאות נועדו לקצר תורים. בתאגידים מונהגות רמות שכר גבוהות משמעותית מרמות השכר בבתי החולים הממשלתיים. במקרים רבים ללא פיקוח מסדיר על התמורה – שעתית או תפוקתית – שבגינה משולם השכר", נכתב בדו"ח.

שכר ממוצע של פסיכולוג בשירות הציבורי – 14 אלף שקל

עוד צוין בדו"ח כי ב-2018 השכר הממוצע של הפסיכולוגים במגזר הציבורי עמד על כ-14,024 שקל למשרה מלאה. רבים מועסקים בחלקי משרה בגלל אופן ההעסקה של עובדים בדירוג ולא בשל מאפייני העסקת עובדים אצל המעסיקים השונים. סקטור הפסיכולוגיה במגזר הציבורי מאויש ברובו המוחלט על ידי נשים. בדירוג הפסיכולוגים אין פערי שכר מגדריים לטובת הגברים אלא להפך: השכר הממוצע למשרה מלאה עבור נשים היה ב-2018 גבוה במעט מהשכר הממוצע עבור גברים.

ירדן מנדלסון, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות ונציגת פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית בישראל, אמרה בתגובה: "הדו"ח מדבר בעד עצמו. אפשר לראות את משכורות הברוטו המגוחכות של הפסיכולוגים בכלל הגופים הציבוריים, וזאת עוד לפני שדיברנו על כך שהמשכורות הן ממוצעות ולא השכר החציוני האמיתי – הנמוך בהרבה. בדו"ח נטען כי 'מאפייני העבודה' של הפסיכולוגים (עבודה בחלקי משרה) נקבעים בשל מאפייני הסקטור, אולם לא מצוין כי זוהי מדיניות ארוכת שנים של ייבוש וצמצום מתמשך בתקנים כך שהפסיכולוגים הציבורים נאלצים (גם לאחר ההתמחות) לעבוד בחצאי משרות עם משכורות מגוחכות.

"משרד הבריאות והרשויות המקומיות חייבים לעלות את מספר התקנים ולאפשר לפסיכולוגים לעבוד במשרה מלאה ולא בחצאי משרות, ולעשות זאת במקביל להעלאת השכר על מנת להצליח למשוך כוח אדם איכותי למערכת.

"אני שמחה ומברכת על כך שמשרד האוצר בחר לתת במה, ולהתעמק בדו"ח השנתי בסקטור הפסיכולוגים. אין ספק שהנתונים שעולים בו מאמתים את המצב הקטסטרופלי בו נמצאת הפסיכולוגיה הציבורית. כל מה שצריך עכשיו זה רק ליישם".

נושאים קשורים:  דו"ח השכר,  רפואה פרטית,  רפואה ציבורית,  שכר סטאז'רים,  שכר רופאים,  שירותי בריאות כללית,  דו"ח משרד האוצר,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
01.07.2020, 21:16

איזו קשקשת של משרד האוצר-נוכלים ומסלפים
רוב ההשתכרות היא מכוננויות ועבודה נוספת-דהיינו 2 עד 3 משרות לחודש
מי שלא עובד עבודה נוספת מרויח הרבה פחות!
אין הצייחסות לחלקיות משרות או להיות רוב הרופאים עם ותק גדול
משכורות הסטאזרים הן ללא כוננויות!
נשים רבות עובדות במשרות חלקיות והרבה פחות שעות נוספות
ולא הזכרנו גזלנים בשירות הציבורי המשתכרים סכומי עתק-ובלי שמץ מהאחריות שלנו
בקיצטור-תיכף נפתחים הסכמי השכר והאוצר חוזר שוב על תרגילי הדיסאינפורמציה שלו
ואל תשכחו את ברסי הנבל ברשות ומאבקו ברופאים הן בהיותו במשרד האוצר והן במשרד הבריאות ומחדליו לאורך השנים-והוא כן תפקד גרוע עד שהתפוטר

01.07.2020, 21:36

תאגידי הבריאות נגועים בשחיתות

אנונימי/ת
01.07.2020, 22:13

אין שום פער בין גברים לנשים במגזר הציבורי
השכר מחושב אוטמטית כנגזר מדרגה, וותק , שעות עבודה (כולל מספר כוננויות/תורניות), ובכפוף להסכמים קיבוציים. מגדר העובד לא מופיע בנוסחה.

אנונימי/ת
05.07.2020, 14:45

שוב שקרים של משרד האוצר לפני מו"מ על שכר הרופאים.
לא ענינו של אף אחד כמה משתכר רופא אחרי שעות העבודה, בין אם הוא נער ליווי או מבצע ניתוחים פרטים, זה לא ענינו של אף אחד.