קורונה עולמי

האם מי שהחלים מקורונה יכול להידבק מחדש? דו"ח ישראלי חדש דן בסוגיה

מקרי הדבקה חוזרת דווחו אמנם במדינות שונות בעולם אך נכון להיום אין מסקנה חד משמעית בכל הנוגע לסיכון להדבקה של מחלימים ובאיזו מידה יכולים הנדבקים מחדש להדביק אחרים

בדיקה סרולוגית. אילוסטרציה

העדויות להדבקה חוזרת בנגיף הקורונה עודן מעטות מכדי להצביע על דפוס כלשהו אך הן עלולות להשפיע על היחס למחלימים. כך נאמר בדו"ח היומי של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, שמופעל בשיתוף אמ"ן ופורסם הבוקר (ג').

החל מפרוץ המגיפה, נאמר בדו"ח, פורסמו מספר אירועים שבהם חלה לכאורה הדבקה חוזרת של מחלימים מקורונה, אך אלה התבררו לרוב כהמשך של ההדבקה הראשונה, מאחר שלא תועדה הדבקה שלהם את סביבתם וכן לא ניתן היה לבודד נגיפים פעילים מגופם של המחלימים.

אלא שלאחרונה דווח במספר מאמרים מדעיים על ארבעה מקרי הדבקה חוזרת בהונג קונג, בהודו ובארה"ב. המקרים היו שונים במאפייניהם אך אומתה בהם לראשונה הדבקה חוזרת באמצעות קביעת הרצף הגנטי של שני סוגי של נגיפים שונים, בזמנים שונים, באותו אדם.

גורמים רפואיים בבלגיה, בהולנד, בספרד, באקוודור, בדרום קוריאה ובמלטה, דיווחו גם הם על מקרים של ״הדבקה חוזרת״. בחלק מהדיווחים צוין שההדבקה החוזרת אומתה באמצעות ריצוף גנטי.

היעדר תסמינים בחשיפה השנייה אצל חלק מהנדבקים, לצד העובדה שלא נבחנה יכולתם להדביק אחרים, לא מאפשרים לקבוע, לפי שעה, האם אירועים אלה מעידים על חסינות מוגבלת או דווקא על תגובה חיסונית יעילה שמנעה מחלה בחשיפה השנייה.

קיומם של תסמיני מחלה חמורים יותר בחשיפה השנייה במיעוטם של המקרים מהווה עם זאת "ממצא מטריד", נאמר בדו"ח, ולכן נדרשת כאן בחינה מעמיקה של התגובה החיסונית בגופם של מטופלים אלה לשלילת קיומו של כשל בתפקוד המערכת החיסונית של אתם נדבקים, שיכול היה להסביר היעדר חסינות אפקטיבית בחשיפה השנייה לנגיף.

"מספר המקרים הקטן עד כה - כאמור מקרים בודדים ביחס לקרוב ל-30 מיליון מקרי קורונה ידועים נכון לאמצע ספטמבר - וכן הפערים במחקרים שבוצעו, אינם מאפשרים להסיק מסקנות רחבות בכל הנוגע לסיכון להדבקה חוזרת ובפרט ביחס לצפוי בקרב כלל האוכלוסיה, בהקשר הזה", הדגישו מחברי הדו"ח. "בנקודת זמן זו, יש להמתין למחקרי המשך ובפרט למחקרים על מקרים נוספים אשר יבחנו לעומק את המנגנונים המאפשרים הדבקה חוזרת; כמו גם באיזו מידה יכולים הנדבקים מחדש, להדביק אחרים.

"במידה שיובן כי מדובר בתופעה רווחת יחסית עשויות להיות לכך השלכות משמעותיות ביחס לציבור המחלימים, כגון הצורך לחסן גם את המחלימים בחיסון העתידי או יישומם של סטנדרטים הנדרשים כיום מכלל הציבור כדוגמת ריחוק חברתי ועטיית מסיכה וגם הצורך במערכי בדיקות ובאיתור המגעים שצפויים להידרש".

המחברים ממליצים לעקוב אחרי דיווחים עתידיים מהעולם לשם למידה נוספת על היקף התופעה ומשמעותה וכן לעקוב אחרי מחלימים בישראל באמצעות בדיקה מדגמית תקופתית ובמקרים של חשיפה חוזרת לנגיף, לקיים מחקר הבוחן את טיב התגובה החיסונית שפיתחו אותם נדבקים ואת פוטנציאל ההדבקה שלהם.

לצד זאת, הם ממליצים לוודא כי תקנות הריחוק החברתי המושתות על כלל הציבור מיושמות בפועל באופן דומה גם בקרב המחלימים - הדרישה לריחוק פיזי, שימוש במסיכות, דיווח שוטף על תסמינים ובידוד עצמי בהתאמה. בהתאם לעמדת ה-CDC האמריקאי יש לחדד את מודעות צוותי הרפואה בדבר לצורך לבודד ולדגום מקרים מסוימים, גם של מחלימים, בהינתן חשד קליני להדבקה חוזרת וזאת על בסיס התסמינים או מגע עם חולה.

יחד עם זאת, ה-CDC הודיע שעד כה אין עדויות מדעיות מובהקות לקיומה של הדבקה חוזרת בתוך שלושה חודשים מההדבקה הראשונית. אם אדם החלים מ- 19-COVID מפתח תסמינים אופייניים מחדש, יש לפעול לגביו מתוך נקודת מוצא שהוא נדבק בשנית, בפרט אם בא במגע קרוב עם חולה מאומת ולפעול בהתאם.

נושאים קשורים:  קורונה,  נגיף הקורונה,  חסינות עדר,  ה-CDC,  חדשות,  הדבקה בנגיף
תגובות
 
אנונימי/ת
23.09.2020, 15:00

כל זמן שהאמצעי היחיד לזיהוי הנגיף (PCR) איננו יודע לעשות את מה שרוצים שיעשה השאלה הזו לעולם לא תקבל תשובה!

23.09.2020, 20:07

יודעי דבר כותבים שאינם יודעים דבר.

24.09.2020, 16:09

העדויות עליהן מתבססות הריאינפקציות בקורונה כמדווח מעטות, חלשות, מספרן כמעט זניח וטרם הוכחו מדעית.
כמו כן, אין אינפורמציה מספקת ביחס לבעיות וכשלים במערכת החיסון של מקרי הריאינפקציה המדווחים.
גם החשש שחולי הריאינפקציה ידביקו אחרים אינו מוכח דיו. כמו כן, לא ניתן לבסס את הריאינפקציות על יסוד הריצוף הגנטי בלבד, מאחר ובין השאר במהלך רפליקציית הנגיף בגוף החולה עלולות להתרחש מוטציות המביאות להטרוגניות באוכלוסיית הנגיף. נוצרים וריאנטיים גנומיים, היינו Quasispecies (דבר שעלולות להיות לו השלכות גם על פיתוח תרכיב). השוני ברצף בין וריאנטים נגיפיים אלה של הקורונה, כמצויין בכתבה לעיל עדין טעון מחקר מעמיק לבירור יכולתם להדביק בשנית את החולה וכמו כן מהו ערכם האפידימיולוגי.
כמו כן, יש להוסיף את הבעיתיות בבדיקות PCR שרגישותן גבוהה ביותר ושניתן לגלות גם שאריות מזעריות של נגיף לא אינפקטיבי לאחר שוך המחלה, מאידך, קיימת רמה גבוהה של ביטוי False Positive, False Negative. כיום בדיקות הPCR מבוצעות בכל מיני מעבדות בארץ וכידוע הכללתן המוקפדת של בקרת איכות חיצונית ופנימית חיונית במערכות אלה, מאחר שככל שתהיה מוקפדת, אמינות הבדיקה תעלה. אך אין בטחון שאכן כך בכולן.
יצויין כי עקב הזכרון החיסוני במחלות ויראליות ריאינפקציה לרוב הינה אסימפטומטית.
בנוסף לחסינות התאית, ההגנה כנגד אינפקציה ויראלית בעיקרה הומורלית ויש לציין כי הנוגדנים המונעים ריאינפקציה הם הנוגדנים המנטרלים (Neutralizing antibodies) ואין עדות שבמקרי הריאינפקציה המדווחים נבדקה רמתם כדי לוודא אם היה בסיס אימוני להדבקה חוזרת.
כמו כן, ניתן לראות שמספר הדיווחים על ריאינפקציה בעולם קטן עד כדי זניח (עד עתה). מכאן, ניתן להסיק כי בכ-30 מיליון נדבקים בעולם במהלך הפנדמיה, התפתחה בגופם רמה מספקת של נוגדנים מנטרלים על מנת להגן עליהם מפני הדבקה חוזרת.
עד עתה לא נראה כי קיים איום כלשהו מבחינת התפשטות המגפה בהיבט זה, ואף הCDC מציין כי לא ידוע אם ניתן להידבק בשנית בקורונה, מחוסר עדויות מדעיות מובהקות לכך.

אנונימי/ת
28.09.2020, 22:46

השאלה האם הigg נשארים אחרי הדבקות ראשונה ודאית גם אחרי חצי שנה?נודע לי על מקרה של חולה שרמת הנוגדנים אצלו אחרי 3 חודשים היתה 59 ובבדיקה אחרי 6 חודשים הכל נעלם .האם תהיה הדבקות חדשה?