סוכרת סוג 1

הקשר בין רמת ליפופרוטאינים מסוג a למחלה קרדיווסקולרית אצל מטופלים עם סוכרת סוג 1

במחקר זה נמצא כי ליפופרוטאין a היווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה מאקרווסקולרית, אלבומינוריה, ומחלת מסתם אאורטלי מסויד אצל מטופלים עם סוכרת סוג 1

20.10.2020, 17:39
בדיקת קצב הלב. אילוסטרציה

מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין ליפופרוטאין מסוג a לסיבוכים ווסקולריים אצל מטופלים עם סוכרת סוג 1.

החוקרים גייסו למחקר חתך תצפיתני מטופלים עם סוכרת סוג 1 אשר קיבלו טיפול שגרתי. המטופלים התחלקו לארבע קבוצות בהתאם לרמת ליפופרוטאין a אצלם ביחידות של ננומול/ליטר (נמוכה ביותר<10, נמוכה 10-30, בינונית 30-120, גבוהה >120). היארעות סיבוכים וסקולריים הושוותה בין הקבוצות. בנוסף, בדקו החוקרים את הקשר בין וויסות מטבולי, אשר נקבע על פי רמת המוגלובין מסוכרר, לליפופרוטאין a.

במחקר השתתפו 1,860 מטופלים, גיל חציוני היה 48 שנים, משך מחלת סוכרת 25 שנים, המוגלובין מסוכרר 7.8%. ליפופרוטאין a חציוני היה 19 ננומול/ליטר. לא נמצא הבדל משמעותי בין גברים לנשים, אך רמת ליפופרוטאין a נמצאה גבוהה יותר ככל שהמטופלים היו מבוגרים יותר. אצל המטופלים בקבוצת הליפופרוטאין a ברמה גבוהה נמצאה היארעות מוגברת של סיבוכים בהשוואה לקבוצת הליפופרוטאין a ברמה נמוכה.

תוצאות המחקר הראו כי הסיכון היחסי למחלה מאקרווסקולרית כלשהי היה 1.51 (רווח בר-סמך 95% 1.01-2.28, P = 0.048); מחלת לב כלילית, 1.70 (רווח בר-סמך 95% 0.97-3.00, P = 0.063); אלבומינוריה, 1.68 (רווח בר-סמך 95% 1.12-2.50, P = 0.01); ומחלת מסתם אאורטלי מסויד, 2.03 (רווח בר-סמך 95% 03-4.03; P = 0.042). אצל מטופלים עם איזון מטבולי טוב, המוגלובין מסוכרר <6.9% (<52 מילימול/מול), נמדדה רמה נמוכה בצורה משמעותית של ליפופרוטאין a בהשוואה למטופלים אשר היו מאוזנים פחות מבחינה מטבולית (המוגלובין מסוכרר>6.9%).

החוקרים סיכמו כי ליפופרוטאין a היווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה מאקרווסקולרית, אלבומינוריה, ומחלת מסתם אאורטלי מסויד אצל מטופלים עם סוכרת סוג 1. איזון מטבולי משובש אצל מטופלים עם סוכרת סוג 1 היה קשור לרמות גבוהות יותר של ליפופרוטאין a.

מקור:

Karin Littmann et. al (2020) Diabetes Care DOI:https://doi.org/10.2337/dc19-1398

נושאים קשורים:  סוכרת סוג 1,  ליפופרוטאין A,  סיבוכים מאקרווסקולריים,  מחקרים
תגובות