קופות החולים הביעו שביעות רצון מהיענות מבוטחיהן בני ה-60 ומעלה להתחסן במנה הרביעית. יממה אחת בלבד לאחר שהחל המבצע הייעודי עבורן, כבר התחסנו או קבעו תור להתחסנות לימים הקרובים ביותר כ-100 אלף איש. לפי דיווחי הקופות: אתמול התחסנו כ-24 אלף מהמבוטחים שלהן ועוד כ-75 אלף הזמינו תור.
עוד בעניין דומה
כדי לעודד את ההתחסנות באוכלוסיה המבוגרת הפיצו אמש והיום דוברויות הקופות צילומים של בכירים מתחסנים, ביניהם מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, שהתחסן בסניף קופת החולים מכבי ברמת השרון ואמר: "מבחינתי, זה אירוע מרגש להיות פה ולקבל את המנה הרביעית, מנת הבוסטר השנייה. הוריאנט מאוד מאוד מידבק, כפי שכולם רואים. התחלואה עולה ומזנקת כל יום והתשובה הטובה ביותר לכך - החיסון. גם אני בחרתי להתחסן במנה הרביעית. אני קורא לכולם ללכת להתחסן. מי שצריך להשלים את מנת הבוסטר השלישית, זה הכי חשוב - עדיין יש לנו אוכלוסיה רבה שכזו. אני מקווה מאוד אל מול התקופה המורכבת הצפויה לנו עם הרבה מאומתים, שבזכות החיסונים נוריד את התחלואה הקשה ונוכל לעבור את התקופה הזאת בשלום".
בתוך כך אמר אתמול (ב') הממונה על המאבק בקורונה, פרופ' סלמן זרקא, כי "ישראל נמצאת עתה בגל תחלואה משולב משני זנים של הנגיף, דלתא ואומיקרון, וכל זאת בנוסף לעלייה בתחלואת השפעת העונתית. "הדלתא עדיין כאן ושיא הגל הנוכחי עוד לפנינו", הדגיש פרופ' זרקא כאשר ציין כי "רואים עדיין את מאומתי הדלתא הנחשב לאלים יותר בבתי החולים. אלה מספרים גדולים מאלה שהכרנו עד עכשיו".
פרופ' זרקא חזר והדהד את ההערכות שסיפקו בכירים אחרים במערכת הבריאות והיועצים המלווים אותם כי "המדינה לא תוכל למנוע את התפשטות הנגיף ולפיכך מטרת מערכת הבריאות לתקופה הקרובה היא להפחית בתחלואה הקשה. אנחנו מאד מודאגים ממצב שבו הרבה חולים זקוקים לאשפוז בתוך זמן קצר. מערכת הבריאות כבר עתה מתוחה גם עם ריבוי מקרים של שפעת. אבל התקווה היא, כפי שאנחנו לומדים ממה שקורה בעולם, כי לצד העלייה המהירה בתחלואה גם תהיה בתוך כמה שבועות ירידה מהירה", אמר זרקא.
במאמרי פרשנות בכלי התקשורת השונים נדונה היום סוגיית "ההידבקות ההמונית לשם חסינות עדר" ועד כמה גישה זאת יעילה. עמוס הראל ב"הארץ" סבור כי "נסיונות הבלימה הגיעו למיצוי". בין השאר הדגיש: "צעדי הבלימה שנקטה הממשלה מראשית המגיפה איבדו עתה את ההשפעה, והקריאה לאזרחים לגלות אחריות לבריאותם היא מה שנותר אחרי קריסת מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות. בינתיים גם מתגנבת התקווה שרמת ההדבקה הגבוהה של האומיקרון לצד הקטלניות הפחותה שלו יקרבו את המגיפה לסופה".
גם עידו אפרתי ב"הארץ" ציין כי "האפשרות שהידבקות המונית בוריאנט, הנחשב לאלים פחות, לשם השגת חסינות עדר, תהפוך את המגיפה לנשלטת לאורך זמן, חזרה ועלתה עתה, אלא שרוב המומחים מטילים בכך ספק". הוא ציטט גם את פרופ' זרקא ש"נשמע ספקן ביחס לאפשרות זאת והדגיש: לחסינות עדר אין שום ביסוס מדעי. ואני לא יודע אם מי שיידבק באומיקרון יהיה מוגן".
המומחים חלוקים בהערכותיהם לאיזו רמת חסינות יש להגיע ולמשך כמה זמן והאם היא כוללת רק מחוסנים או גם מחלימים באומיקרון. האם תידרש עוד מנת דחף להשגתה? פערי המידע לגבי הקורונה בכלל והאומיקרון בפרט גדולים עדיין מכדי שבידי המומחים תהיה הערכה מבוססת יותר.
ד"ר עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב, החוקרת את גנום הקורונה, מצוטטת בדיווח: "גל האומיקרון יכול לפתח חסינות עדר, אבל קשה עד בלתי אפשרי לחזות עד כמה תהיה יציבה לאורך זמן והשאלה מרכזית בהקשר זה היא מה תהיה העלות של יצירת חסינות שכזו מבחינת מספר המאושפזים, החולים הקשים, מקרי מוות ותופעת ה-Long COVID, שאנחנו רחוקים מלהבין אותה עד הסוף. לכן, אין ספק שחסינות באמצעות חיסון שבטיחותו נבדקה עדיפה כאשר הנגיף משתולל בגוף ובאוכלוסיה והתחלואה ללא שליטה".
ד"ר אורן קובילר מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, אמר: "אנחנו גם לא יודעים עד כמה מחלה קשה מפעילה את המערכת החיסונית ואיזו הגנה היא מותירה אחריה. היתרון בקבלת תרכיב החיסון הוא באחידות התגובה. אני לא בטוח שהאומיקרון גורם למחלה קלה בלבד, או שאין תופעות מאוחרות שיופיעו בעקבות הידבקות בו. התחסנות באמצעות תרכיבי החיסון ופעולות אחרות למניעת התחלואה באמצעות הגבלות זו עדיין גישה הרבה יותר בטוחה".
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן הוסיף: "אנחנו עוד לא יודעים איך בדיוק תיראה חסינות העדר ומהו שיעור הנדבקים והמחוסנים המדויק. ניתן לשער שאומיקרון ייצור בישראל ובהרבה מקומות בעולם סוג של חסינות עדר כאשר כל מי שנדבק יהיה מוגן יותר גם מפני הדבקות בוריאנטים האחרים. אבל עדיף להתחסן ולא להמתין להידבקות ובהחלט ייתכנו וריאנטים נוספים בעתיד שיפרצו את ההגנה של האומיקרון, כפי שקרה עם הדלתא".
ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר אילן, פרופ' סיריל כהן, אינו סבור שתושג חסינות עדר מקורונה. לדבריו, האפקט יהיה דומה יותר לזה של שפעת. הנגיף ימשיך להסתובב ובגלל שרבים יהיו בין הנחשפים אליו, המשמעות תהיה: מחלה קלה. אנחנו צפויים לראות מדי פעם גלי עלייה בתחלואה, בעוד החיסונים ימשיכו להפחית את הסיכון למחלה קשה ולסיבוכים".
גם ד"ר דביר ארן, ראש המעבדה למדעי הנתונים הביו-רפואיים בטכניון, סבור שהתפיסה החותרת לחסינות עדר שגויה מיסודה ו"מקורה בפרשנות מוטעית של הנתונים בישראל ובעולם. להערכתו, יהיו יותר נדבקים מאשר בגלים הקודמים, אבל פחות מכפי שחושבים. הסיבה: הנטייה לצמצם במגעים ככל שהתחלואה מתקרבת: "כשגלים מגיעים לגובה מסוים, החולים עצמם לא מסתובבים בחוץ ואחרים מקפידים יותר במילוי אחר ההנחיות". אבל הוסיף: "בסוף נמצא עצמנו גם עם מאושפזים רבים, יותר מאשר בגל הדלתא, אבל גם בלי חסינות עדר".
ד"ר טל ברוש, מזכיר הצוות לטיפול במגפות ומנהל היחידה למחלות זיהומיות באסותא אמר ל-ynet: "תחלואת האומיקרון, בשילוב עייפות האוכלוסיה מההתמודדות עם הגבלות הקורונה, כנראה תייצר אירוע שלא ניתן לשלוט בו בצורה מלאה: תהיה פה התפרצות גדולה מאוד, ותיחשף לנגיף רוב האוכלוסיה. כרגע זו התפרצות של נגיף יותר מידבק ממה שראינו קודם". לדבריו, מה שקריטי בניהול הגל הזה: כמה אנשים ימותו ועד כמה מערכת הבריאות תוכרע או תעוכב פעילותה על ידי חולים קשים ובינוניים שיעמיסו עליה, "אבל החלק הכי משמעותי הוא להגן על האוכלוסיה הפגיעה באמצעות חיסונים, כולל המנה הרביעית".
לשאלה האם מערכת הבריאות מסוגלת לספוג עד 150-100 מאושפזים חדשים נוספים מדי יום, בהנחה שכ-50 אלף יידבקו מדי יום בשיא הגל החמישי, ענה ד"ר ברוש: "אני לא חושב שנגיע למצב שלא נמצא מיטות אשפוז בתי החולים לחולים הקשים. בגלים הקודמים היינו במצב של פגיעה באיכות הטיפול - יכול להיות שניאלץ להגיע למצב הזה גם בגל הנוכחי". עוד אמר: "עם כל התמיכה שלי במנה הרביעית היא הרבה פחות חשובה מהמנה השלישית עבור מי שלא קיבל אותה עדיין. הבוסטר עובד די מהר, תוך כשבוע".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
