במחקר פאזה 3 שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Clinical Lymphoma, Myeloma and Leukemia', מטרת החוקרים הייתה להשוות את שיעור התגובה המולקולרית המשמעותית (MMR: major molecular response) בחולי לוקמיה מיאלואידית כרונית בשלב הכרוני (CML-CP) לאחר 96 שבועות של טיפול עם אסימיניב לעומת בוסוטיניב. פרסומם הנוכחי של החוקרים מתאר את תוצאות היעילות והבטיחות המעודכנות של המחקר לאחר תקופת מעקב חציונית של 2.3 שנים (חתך הנתונים: ה-6 באוקטובר 2021).
עוד בעניין דומה
אסימיניב הוא מעכב ה-BCR::ABL1 – Specifically Target the ABL Myristoyl Pocketי(STAMP) הראשון. באנליזה הראשונית של המחקר ASCEMBL שנעשה על חולי CML-CP לאחר שקיבלו בעבר לכל הפחות 2 מעכבי טירוזין קינאז (TKI), השוואה בין הטיפול עם אסימיניב לעומת בוסוטיניב הראתה כי אסימיניב הובילה לשיפור בתגובה המולקולרית המשמעותית (25.5% MMR לעומת 13.2%) בשבוע 24 לטיפול, ועם שיעור מופחת של אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה או אירועים חריגים אשר הובילו להפסקת הטיפול.
החוקרים ערכו מחקר רב-מרכזי ובתווית פתוחה על חולי CML-CP מבוגרים. לצורך המחקר נאספו 233 מטופלים בסך הכל, אשר עברו הקצאה אקראית של 2:1 לקבלת טיפול עם אסימיניב במינון 40 מיליגרם פעמיים ביום (n=157) או בוסוטיניב במינון 500 מיליגרם פעם ביום (n=76), ורובדו על סמך ה-baseline major cytogenetic response (MCyR).
נכון ליום חתך הנתונים, הטיפול נמשך ב-84 (53.5%) מטופלים שקיבלו אסימיניב וב-15 (19.7%) מטופלים שקיבלו בוסוטיניב. הסיבה השכיחה ביותר להפסקת הטיפול הייתה חוסר יעילות, בקרב 38 (24.2%) ו-27 (35.5%) מטופלים, בהתאמה. המטרה השניונית של המחקר הושגה, ונמצא כי שיעור ה-MMR בשבוע 96 למחקר היה גבוה יותר תחת אסימיניב (37.6%) לעומת תחת בוסוטיניב (15.8%). ההבדל לאחר תקנון ל-MCyR היה 21.7% (רווח בר-סמך של 95% 10.5%-33.0%, 2-sided P=.001). בשבוע 96 למחקר, ליותר מטופלים שקיבלו אסימיניב היה BCR::ABL1IS ≤1%, בהשוואה לבוסוטיניב (45.1% לעומת 19.4%).
התגובות היו מתמשכות, עם הסתברויות (רווח בר-סמך של 95%) לשמירה על MMR ו-BCR::ABL1IS ≤1% למשך 72 שבועות או יותר של 96.7% (87.4%-99.2%) ו-94.6% (86.2%-97.9%), בהתאמה, עם אסימיניב ו-92.9% (59.1%-99.0%) ו-95.0% (69.5%-99.3%), בהתאמה, עם בוסוטיניב. משך הזמן החציוני עד לכישלון טיפולי היה 24 חודשים עם אסימיניב ו-6 חודשים עם בוסוטיניב. לאסימיניב היה משך חשיפה ארוך יותר (103.1 שבועות לעומת 30.5), אך פחות אירועים חריגים שהובילו להפסקת הטיפול (7.7% לעומת 26.3%) מאשר לבוסוטיניב.
החוקרים מסכמים כי לאחר מעקב של למעלה משנתיים, הטיפול עם אסימיניב הראה תגובות מתמשכות של יעילות ובטיחות/סבילות המתעלות על אלו של בוסוטיניב. שיעור ה-MMR יותר מהכפיל את עצמו תחת הטיפול עם אסימיניב, וההבדל בשיעורי ה-MMR גדל בין 2 הזרועות מ-12.2% בשבוע 24 ל-21.7% בשבוע 96. תוצאות המחקר הללו תומכות בשימוש באסימיניב כטיפול חדש ללוקמיה מיאלואידית כרונית.
מקור: