חדשות

חשיפה ללחץ כרוני מפעילה תאים שונים במוחותיהם של נקבות וזכרים

מחקר חדש ממכון ויצמן: מדיכאון וחרדה ועד סוכרת - מצבים בריאותיים הנובעים מלחץ כרוני משפיעים באופן שונה על נשים וגברים

ממצאי המחקר הראו כי בכל הנוגע למצבים בריאותיים המושפעים מסטרס, רצוי מאוד להביא בחשבון את משתנה המין. צילום אילוסטרציה

מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע חושף הבדלים מוחיים בתגובת הלחץ (stress) בין עכברות לעכברים. המחקר ממפה ברמת התא הבודד הבדלים מולקולריים בתגובת הלחץ במוחותיהם של נקבות וזכרים ועשוי לסלול את הדרך לטיפולים מותאמים אישית.

רוב מוחץ של המחקרים במדעי החיים מתבצע גם כיום בעכברים זכרים בלבד, והדבר עלול לפגום באיכות המדע והממצאים וביכולת להשליך מהם על בני אדם. במחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Cell Reports הראו חוקרים ממעבדתו של פרופ' אלון חן, מעבדת מחקר משותפת למכון ויצמן ולמכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה במינכן, כי תת קבוצה של תאי מוח מגיבה ללחץ באופן שונה בתכלית בזכרים ובנקבות.

לחץ כרוני, והתחלואה הנובעת ממנו נמצאים בעלייה מתמדת ומהווים אתגר בריאותי משמעותי. מצבים בריאותיים ונפשיים אלה משפיעים באופן שונה על גברים ונשים. על אף עדויות רבות על הבדלים בהתמודדות של גברים ונשים עם לחץ, אין עדיין הבנה טובה של הסיבות להבדלים אלה וממילא אין גם יכולת להציע טיפולים מותאמים אישית לגברים ונשים.

בעוד במחקרים קודמים נמצאו עדויות מסוימות להבדלים בתגובת הלחץ בין זכרים ונקבות, הממצאים הושגו באמצעות שיטות מחקר שעלולות למסך הבדלים משמעותיים בתגובות של תאים ספציפיים, ואף למחוק כליל השפעה של תאים נדירים יחסית.

במעבדתו של פרופ' חן, המתמחה בחקר תגובת הלחץ, שיערו כי שיטות מחקר חדשניות עשויות לשנות את התמונה והשתמשו בשיטות מחקר המאפשרות לנתח את התפקוד המוחי ברזולוציה של רמת התא הבודד, בתקווה שיאירו באור חדש את ההבדלים בין המינים.

"הפנינו את העדשה המחקרית הרגישה ביותר כיום לאזור מוחי שהינו המתאם הראשי של תגובת הלחץ ביונקים – הגרעין הפאראוונטריקולרי (PVN) בהיפותלמוס", אומרת ד"ר אלנה בריביו שהובילה את המחקר. "באמצעות ריצוף של החומר הגנטי באזור זה ברמת התא הבודד, יכולנו למפות את תגובת הלחץ של עכברות ועכברים בשלושה צירים מרכזיים: כיצד כל סוג תא באזור מוחי זה מגיב ללחץ, כיצד כל סוג תא מגיב בתנאים של לחץ כרוני וכיצד תגובה זו משתנה בין המינים".

בסך הכל מיפו המדענים את ביטוי הגנים ביותר מ-35,000 תאים בודדים, כמות נתונים אדירה המספקת תמונה חסרת תקדים בהיקפה של תגובת הלחץ ושל ההבדלים בתפיסה ובעיבוד של לחץ בין זכרים ונקבות.

כחלק מהמחקר, ועל פי העקרונות של מדע פתוח, החליטו החוקרים להציג את המיפוי המפורט המלא באתר אינטראקטיבי ייעודי שעלה לאוויר במקביל לפרסום המדעי. "האתר יאפשר לחוקרים המתמקדים בגן מסוים למשל, לראות כיצד הביטוי של גן זה משתנה בסוג תא ספציפי בתגובה לגורמי לחץ, בזכרים כמו גם בנקבות", מסבירה ד"ר בריביו.

המיפוי המקיף אפשר לחוקרים לזהות שורה ארוכה של הבדלים בביטוי הגנים הן בין זכרים ונקבות והן בין לחץ נקודתי ולחץ כרוני. בין היתר העלו הנתונים כי תאים מסוימים במוח מגיבים באופן שונה ללחץ בזכרים ובנקבות, ואולם ההבדל הבולט ביותר היה בסוג תאי מוח הקרויים אוליגודנדרוציטים, תת סוג של תאי גְלִייָה התומכים בתאי העצב וממלאים תפקיד חשוב בוויסות הפעילות המוחית.

בזכרים, חשיפה לתנאי לחץ וביתר שאת לתנאים של לחץ כרוני, שינתה לא רק את ביטוי הגנים בתאים אלה ואת קשרי הגומלין שלהם עם תאי העצב שסביבם, אלא אף את המבנה שלהם. בנקבות, לעומת זאת, לא נרשם שינוי משמעותי בתאים אלה והם לא היו רגישים לחשיפה ללחץ.

"תאי העצב מושכים את רוב תשומת הלב המדעית, אבל מהווים כשליש בלבד מתאי המוח. השיטה שיישמנו מאפשרת לראות תמונה עשירה ומלאה הרבה יותר, לראות את כל סוגי התאים ואת קשרי הגומלין ביניהם באזור מוחי מסוים", אומר ד"ר חואן פבלו לופז, לשעבר חוקר בתר-דוקטוריאלי בקבוצתו של פרופ' חן וכיום ראש קבוצת מחקר במחלקה לנוירוביולוגיה במכון קרולינסקה בשוודיה.

"יש חשיבות להכליל נקבות במערך המחקר"

עד שנות השמונים, ניסויים קליניים בתרופות חדשות נעשו בגברים בלבד. המחשבה היתה שהכללת נשים אינה נדרשת ורק צפויה לסבך את המערך המחקרי ולהוסיף משתנים כגון המחזור החודשי ושינויים הורמונליים. בניסויים טרום-קליניים המבוצעים בחיות נמנעו מלהכליל נקבות ממש עד השנים האחרונות מאותן הסיבות.

"הממצאים שלנו מראים שבכל הנוגע למצבים בריאותיים המושפעים מסטרס, מדיכאון ועד וסוכרת, רצוי מאוד להביא בחשבון את משתנה המין, שכן יש לו השפעה משמעותית על התפקוד של תאים שונים במוח בתנאי לחץ", אומר פרופ' חן. "גם כשהמחקר אינו מתמקד בהכרח בהשפעת המין, ובמיוחד במדעי המוח וההתנהגות, יש חשיבות להכליל נקבות במערך המחקר, כשם שיש חשיבות ליישם שיטות מחקר רגישות יותר כדי להגיע לתמונת מציאות מלאה ועשירה ככל הניתן", מוסיפה בריביו.

לסיכום, ממצאי המחקר עשויים לתרום להבנה טובה יותר של מצבים בריאותיים המושפעים מלחץ כרוני, כגון חרדה ודיכאון וכן השמנה וסוכרת, ואף לסלול את הדרך לטיפולים מותאמים אישית במצבים אלה.

נושאים קשורים:  לחץ,  סטרס,  מחקרים,  מכון ויצמן,  הבדלים מגדריים,  חדשות,  פרופ' אלון חן,  ד"ר חואן פבלו-לופז,  ד"ר אלנה בריביו
תגובות