חשש מחרם על מדענים ישראלים. על כך מדווח ליאור דטל בדה מרקר. החשש הוא שגילויי האנטישמיות במוסדות אקדמיים יפגעו בעבודה ובקידום המקצועי של חוקרים ישראלים ובמחקר האקדמי הישראלי בכלל. שורה של בכירים בעולם המחקר בישראל, המרואיינים לכתבה, מדווחים על נידוי חוקרים ישראלים.
בכתבה מרואיינת פרופ' רבקה כרמי, יו"ר ארגון Science Abroad, המסייע למדענים ישראלים בחו"ל, שאומרת: "אנחנו מרגישים בחרם סמוי שכולל סירוב לקבל ולשפוט פרסומים של חוקרים ישראלים, דחיות של הצעות להגיע לכנסים בארץ או הפסקת הזמנתם של מרצים ישראלים להופיע בכנסים בחו"ל, וכן חוקרים שמסרבים לבדוק קורות חיים של מדענים ישראלים לצורך קידום אקדמי".
פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג, אמר כי "חוקרים ישראלים מתמודדים עם תופעות קשות. האגודות המדעיות נשלטות בדרך כלל על ידי גורמים עם אג׳נדות שפעילים פוליטית ונותנים את הטון. יש חוקרים ישראלים שמפחדים להסתובב במסדרונות האוניברסיטאות בגלל האווירה הקשה בקמפוסים".
פרופ׳ אודי זומר מביה"ס למדע המדינה באוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה של העיר ניו יורק (CUNY), חבר בארגון האקדמיה העולמית הצעירה שבו חברים חוקרים צעירים מכל העולם, מספר כי הארגון נמצא כעת במשבר, בעקבות שיח אנטי־ישראלי שהחל בו כבר ב–7 באוקטובר. "נתקלתי כבר בחוקרים מחו״ל (לא ישראלים) שמנתקים קשר עם ישראל ועם חוקרים ישראלים. ברמה הרגשית זה מאכזב וברמה המקצועית זה מדאיג. זה מתכנס לפגיעה רצינית בחוקרים ישראלים. ישראל צריכה לבנות אסטרטגיה כדי להתמודד עם המשבר הזה וכדי לחזות את המשבר הבא.
לדבריו "היוזמה צריכה להגיע מראשי האוניברסיטאות, מהמל"ג ומשר החינוך. היא צריכה לדעת לשלב בתוכה גם חוקרות וחוקרים צעירים, שנמצאים בחזית העשייה המדעית, שמעורים בקהילה המדעית העולמית ושיודעים כיצד להתמודד עם השיח ועם הטיעונים נגד ישראל. האקדמיה הישראלית פועלת בסביבה בינלאומית, ואם לא נישאר חוד החנית בסביבה הזו, ההשלכות על ישראל יהיו ארוכות טווח".
לדברי פרופ' איתי הלוי, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן והיו״ר הנוכחי של האקדמיה הצעירה הישראלית, "חוקרים ישראלים מתחילים לחוות ביטולים של שיתופי פעולה מקולגות מחו"ל. יש תחושה של בידוד הולך וגובר, לצד ביקורת וחוסר אמפתיה כלפי ישראל". פרופ' הלוי הוסיף ואמר כי "המדינה צריכה להיערך מבחינה תקציבית כדי לקלוט לא מעט מדענים חוזרים. במקום לדבר על קיצוץ בהשכלה הגבוהה, הממשלה צריכה להבין שכדי לשמור על המחקר ולצמצם את הפגיעה בכלכלה ובהייטק צריך להגביר את המאמצים לקליטת המדענים החוזרים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
