מחקרים

האם ניתן לנבא סיכון למחלת לב בעזרת בדיקות הדמיה לזיהוי מחלת כבד?

נמצא כי בעזרת סקירת כבד מסוג cT1 ניתן לנבא סיכון להתפתחות מחלות לב וכלי דם, גם עבור נבדקים ללא תסמונת מטבולית

03.12.2023, 12:45

מחלת כבד כרונית (Chronic Liver Disease - CLD) נמצא קשור לעליה בסיכון למחלות לב וכלי דם (Cardiovascular Disease - CVD). החוקרים במחקר זה בחנו האם סימנים מוקדמים של מחלת כבד (שנבחנו בעזרת מיפוי T1 מתוקנן לברזל [cT1]) נמצאו קשורים לעליה בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי משמעותי (Major Cardiovascular Event - MACE).

בעזרת ®LiverMultiScan החוקרים מדדו את הפעילות הכבדית (cT1) ואת תכולת השומן (שיעור השומן לפי צפיפות פרוטונים- Proton Density Fat Fraction [PDFF]) עבור נבדקים שנכללו בתת-מחקר הדמייתי של UK Biobank בין התאריכים ינואר 2016-פברואר 2022. בעזרת רגרסיית COX רב-משתנית החוקרים בחנו את הקשר בין cT1 של הכבד (בעזרת תהודה מגנטית - Magnetic Resonance Imagingי[MRI]) לבין אירוע CVD ראשוני (מחלת כלי דם כליליים, פרפור עליות, אירוע קרישתי, אי ספיקת לב ושבץ מוחי), אשפוז עקב CVD ותמותה מכל סיבה. סמנים ביולוגיים לפעילות הכבד שנמדדים בדם, סמנים ביולוגיים לפעילות מטבולית כוללת ומדדים דמוגרפיים גם נכללו בניתוח הנתונים. ניתוח לפי תתי-קבוצות בוצע עבור נבדקים ללא תסמונת מטבולית (שמוגדרת לפי המצאות של לפחות שלושה מהסימנים הבאים: היקף מותן גבוה, רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם, רמות כולסטרול HDLי[high-density lipoprotein] נמוכות, עליה בערכי לחץ דם סיסטולי או עליה בערכי המוגלובין מסוכרר [HbA1c]).

במחקר נכללו 33,616 נבדקים (גיל ממוצע של 65 שנים, BMI ממוצע של 26 ק"ג/מ2, רמות ממוצעות של HbA1c של 35 מילימול/מול) עבורם היה מידע מלא מהדמיות MRI יחד עם תוצאים קליניים (משך זמן חציוני עד הופעת MACE:י1.4 שנים [טווח של 0.002-5.1], משך מעקב חציוני של 2.5 שנים [טווח של 1.1-5.2]). תוצאות המחקר הדגימו כי פעילות מחלת כבד (שנמדדה בעזרת cT1), אך לא תכולת השומן בכבד (שנמדדה בעזרת PDFF), נמצאה קשורה לעליה בסיכון ל-MACE מכל סוג (יחס סיכונים של 1.14, רווח בר-סמך של 95%, 1.03-1.26; p=0.008), פרפור עליות (Atrial Fibrillationי- AF; יחס סיכונים של 1.3, רווח בר-סמך של 95%, 1.12-1.51; p<0.001), אי ספיקת לב (Heart Failure - HF; יחס סיכונים של 1.3, רווח בר-סמך של 95%, 1.09-1.54; p=0.004), אשפוז עקב CVD (יחס סיכונים של 1.27, רווח בר-סמך של 95%, 1.18-1.37; p<0.001) ותמותה מכל סיבה (יחס סיכונים של 1.19, רווח בר-סמך של 95%, 1.02-1.38; p=0.026). מדד FIB-4י(Fibrosis-4) נמצא קשור להופעת אי ספיקת לב (יחס סיכונים של 1.06, רווח בר-סמך של 95%, 1.01-1.10; p=0.007). הסיכון לאשפוז עקב CVD נמצא קשור באופן עצמאי ל-cT1 בנבדקים ללא תסמונת מטבולית (יחס סיכונים של 1.26, רווח בר-סמך של 95%, 1.13-1.4; p<0.001).

מסקנת החוקרים הייתה כי פעילות מחלת כבד, שנמדדת בעזרת cT1, נמצאה קשורה באופן עצמאי לעליה בסיכון להיארעות של CVD ותמותה מכל סיבה, ללא תלות ברקע של תסמונת מטבולית, הצטלקות כבדית או כבד שומני.

מקור:

Liver disease is a significant risk factor for cardiovascular outcomes – A UK Biobank study. Adriana Roca-Fernandez, Rajarshi Banerjee, Helena Thomaides-Brears, Alison Telford, Arun Sanyal, Stefan Neubauer et al. Journal of Hepatology November 2023

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת כבד,  שומן כבדי,  מחלות לב וכלי דם,  תסמונת מטבולית
תגובות