זכותם לפרטיות של קורבנות פשעי מין מהשבעה באוקטובר

צוותי רפואה ומטפלים בתחום בריאות הנפש נדרשים להעביר למשטרת ישראל מידע על קורבנות של עבירות מין שהתרחשו בשבעה באוקטובר, לצורכי חקירה ותיעוד, אך העברת המידע נעשית ללא הסכמה או יידוע של הקורבנות. על כך מדווח עידו אפרתי בהארץ. בדיווח מצוטטים גורמי מקצוע, המסבירים כי למרות שאין דרישה להעביר פרטים מזהים של נפגעי עבירות, נקל להתחקות אחריהם דרך פרטים שמופיעים במסמכים. הם מזהירים כי לזיהוי הפרטים של הנפגעים ללא הסכמתם יש השלכות הן על השיקום והן על הנכונות להתלונן בעתיד.

צו בית משפט מורה לבתי החולים למסור לצוות החוקר מידע רפואי וסוציאלי של מטופלות ומטופלים שהיו קורבנות לפגיעה מינית מצד מחבלי חמאס בשבעה באוקטובר. איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית שלח בשבוע מכתב למפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי ומנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן-טוב, הקורא לשמור על הזכות לפרטיות של הקורבנות. "המידע שנדרש על ידי המשטרה התבקש ללא פרטים אישיים, אך בנסיבות הקיימות, אין בכך להבטיח שפרטיותם וזהותם יישמרו. זאת, שעה שכבר כיום קיימת חרושת שמועות נרחבת בנוגע להתרחשויות, אשר פוגעת בראש ובראשונה במטופלות ובמטופלים. הילדות, הילדים, הנשים והגברים שנחטפו מישראל הפכו ל'ידוענים' בעל כורחם וכך גם חלק מהניצולים. לאור ההיבטים הייחודיים של כל סיפור, ניתן יהיה לזהות בקלות יחסית את המקרים הרלוונטיים", נכתב.

לצד הבנת הצורך לתעד את פשעי המלחמה ופרסומם, הכותבים מציינים כי על פי מחקרים "חשיפה כפויה של פגיעה מינית במהלך מלחמה מזיקה לנפגעות ולנפגעים. פגיעה מינית היא אירוע מטלטל אשר במרכזו עומדת חוויה של אובדן שליטה וחוסר אונים, והחשיפה הכפויה מהווה המשך ישיר לחוויית אובדן השליטה. זאת, שעה שכיום מוסכם וידוע בקרב כל הגורמים הטיפוליים כי השיקום מהטראומה דורש להחזיר לנפגעת את השליטה שהופקעה ממנה ואת הכוח לייצר נרטיב אישי. משכך, יש לאפשר לכל נפגעת ונפגע להחליט האם לשתף, את מי לשתף ובמה לשתף".