שבץ מוחי קריפטוגני הינו תת-סוג של שבץ מוחי איסכמי שמקורו איננו ידוע, ועל כן הוא מהווה אתגר אבחנתי וטיפולי. לפי קריטריון TOAST (Trial of Org 10,172 in Acute Stroke Treatment), ניתן לקשור שבץ מוחי לחסימה טרשתית בכלי דם גדול כאשר הודגמה היצרות של מעל 50% בעורק התרדמה הפנימי באותו הצד. עם זאת, רובד טרשתי לא-חוסם בעורקי התרדמה עדיין יכול להוות גורם לשבץ מוחי איסכמי.
עוד בעניין דומה
אכן ישנן ראיות לכך שמספר מאפיינים המעידים על ערעור יציבות הרובד הטרשתי מהווים גורמי סיכון עצמאיים להופעת שבץ מוחי, ללא תלות במידת ההיצרות. מחקר זה, שכלל ממצאים ממספר מחקרים מבוססי הדמיות, בחן את הערך הניבויי של הדמיות של עורקי התרדמה בזיהוי רובד טרשתי לא-חוסם (50%>) אשר עשוי לגרום לשבץ מוחי בהנתן מספר מאפייני חולשה.
לצורך המחקר החוקרים חיפשו מחקרים על אודות שבץ מוחי קריפטוגני באתרים Google Scholar,יScopus ו-PubMed, ובמיוחד אלו שדיווחו על הקשר בין שבץ מוחי קריפטוגני לבין מאפייני דימות המעידים על חולשה ביציבות הרובד הטרשתי בעורקי התרדמה.
תוצאות המחקר הדגימו כי על אף הערכות אבחנתיות מרובות, ישנו אחוז ניכר של אירועים מוחיים אשר לא נמצא עבורם גורם ברור, מה שתורם לשיעורי הישנות מרובים ותחלואה ממושכת של נבדקים אלו. שיפור באמצעי ההדמיה הקיימים כגון; תהודה מגנטית (Magnetic Resonance - MR), טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT) והדמיה על-קולית (Ultrasound - US) עשוי לשפר את הזיהוי של טרשת לא-חוסמת בעורקי התרדמה ולאפשר ריבוד סיכונים מדוייק יותר להתפתחות שבץ מוחי, ובעקבות כך לשפר את האסטרטגיות לטיפול מותאם אישית.
מסקנת החוקרים הייתה כי זיהוי מוקדם של מאפייני חולשה ברובד טרשתי שבעורקי התרדמה, באמצעות שיטות הדמיה מתקדמות, עשוי לשפר מאוד את האבחנה של שבץ מוחי קריפטוגני, את הריבוד המדוייק של תתי-הסוגים השונים של האירועים המוחיים ובעקבות כך את הטיפול המתאים לכל תת-סוג. ישנו צורך במחקר נוסף לאימות ממצאים אלו והמלצה לשילוב אמצעים דימותיים מתקדמים בפרוטוקולי האבחנה של שבץ מוחי על מנת לשפר את הטיפול והמניעה של אירועים מוחיים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
